חוג ובית ספר להיאבקות בסגנון WWE בהדרכת גרי רויף

קעקוע המוות - מאת גרי רויף


"באם באם" ביגלו הלך לעולמו לפני חודש. המדור נזכר בתחילת דרכו, בקרבות הכי גדולים שלו, בהופעתו בארץ ועד לימיו האחרונים.

ביגלו, שכונה "באם באם" לקח את השם מהדמות ממשפחת פלינסטון, כיכב בפוטבול והיאבקות בתיכון נפטון, בעיר נפטון שבניו-ג'רזי. הוא זכה באליפות ההיאבקות המקומית במשקל כבד בשנים 1978 ו-1979. מאוחר יותר הוא הודח ברבע הגמר באליפות המכללות ע"י ברוס באומגרטנר, מי שייזכר למתאבק במשקל כבד הטוב ביתר בכל הזמנים בארה"ב, אשר זכה במדליית הזהב בשנים 1984 ו-1992.

ביגלו החל לעבוד כשומר/סדרן שתפקידו היה "לטפל" במתפרעים במועדון בו שמר. בהתחלה ביגלו לא סבל היאבקות מקצועית וחשב שכל הענף מזויף וקרקסי למדי. כריס קנדיטו (שמו האמיתי של קנדידו) שכנע את ביגלו לנסות את מזלו ב"מונסטר פקטורי" של "נער הטבע" באדי רוג'רס האגדי וביגלו השתכנע. לארי וייל, מי שגם אימן את קווין ואן אריק, זכה להדריך את ביגלו ולימד אותו את רזי המקצוע.

בשנה הראשונה שלו בענף (85-86) עיתוני ספורט רבים החלו לסקר את הופעותיו ומאד התרשמו מהמראה הקשוח שלו ומהגולגולת המקועקעת. "סופרסטאר" בילי גראהם האגדי כל כך התרשם ממנו, עד שבאמצע קרב החליט לשנות את הסיום ואמר לו לנצח בקרב בו הוא (גראהם) היה אמור לזכות במקור. ביגלו ניצח ב"ספלאש" מהפינה העליונה והקהל הריע כפי שלא הריע מעולם. צריך לזכור שבשנות ה-80 לא היו מתאבקים בגודלו של ביגלו שביצעו מהלכים מהחבלים.

הוא עבר בממפיס, יפן וב-WCCW של האחים ואן אריק בטקסס (כ"קראשר יורקוב" הרוסי). לא עברה שנה וה-WWF שמו עליו עין והחתימו אותו במהירות הבזק. ביגלו נחל הצלחה רבה ב-WWF לצדו של האלוף הפופולרי האלק הוגאן.

באותם הזמנים, הזירה של ה-WWF לא הייתה בנויה עבור קפיצות מהחבלים, אלא בעיקר מתוחזקת כדי להחזיק את משקלם העצום של ביג ג'ון סטאד, קינג קונג באנדי, אנדריי הענק ודומיהם. הקפיצות גבו מחיר כבד על ברכיו של ביגלו בכל פעם שהוא ביצע מהלך מהחבל העליון. לא עבר זמן רב עד שהוא הזדקק לניתוח בברכו.

למרות שרבים מכם מכירים אותו מהופעותיו ב-WWF, ואולי כמה זוכרים אותו מימי האחים ואן אריק, חשוב להזכיר שלתהילה הכי גדולה שלו הוא זכה ביפן, וזאת בזכות הקרבות עם אינוקי וקיטאו.

הוא זכה להצלחה באול-ג'פן של באבה הענק והיה שותפו של ויידר בעוד הצמד נחל הצלחה. הקרבות שלו מול ג'מבו טסורוטה האגדי וטושיאקי קאוואדה הדהדו בכל רחבי יפן. אבל ביגלו, שלא הכיר את נימוסי קבלת התשלום של היפנים ספר את הכסף שקיבל מול באבה הענק. באבה נעלב מזה וביגלו לא נראה יותר באול-ג'פן.

(אול ג'פן וניו ג'פן התחרו ביניהם מאז שנות ה-70, בדומה ל-WCW ו-WWF) קצת לפני כן, ביגלו הופיע במופע הראשון של ניו-ג'פן בברית המועצות והפסיד לסלמן חסימיקוב הצ'צ'ני (שרבים מכם זוכרים היטב מזירת ה"בושידו") והפך אותו במיידית לגיבור המקומי, לאחר שחסימיקוב הצליח להעמיס את ביגלו בתרגיל תחנת הרוח, מהלך מאד פופולרי בהיאבקות הרוסית. חשוב לציין שבאותו האירוע, אנטוניו אינוקי התמודד מול שוטה צו'צ'שווילי הגרוזיני, זוכה מדליית הזהב בג'ודו בשנת 1972. הקרב של אינוקי משך קהל לאירוע הגדול הזה והקרב של ביגלו היה השני בחשיבותו.

בתחילת 1990, ביגלו השתתף בקרב שמחזיק בשיא הרייטינג מאז 1987 עד היום, כשהוא התמודד מול אלוף הסומו הגדול קוג'י קיטאו (אם זכורה לכם ההתלהבות לקראת הקרב של קיטאו מול טקדה ב"בושידו", אז הכפילו את ההתלהבות הזאת פי 8 לקראת הקרב הזה). הקרב זכה ל 25.3 רייטינג.

בשנת 1992 ביגלו חזר ל-WWF ונהפך רשע מתמיד. הוא נלחם מול טאטאנקה, דוינק ועוד רבים וטובים אחרים. ביגלו עשה רושם עצום ב"מלך הזירה" 1993 כשהצליח לעלות לגמר הטורניר שבסופו הפסיד לברט "היטמן" הארט. שנתיים לאחר מכן הוא הצטרף לתאגיד של טד דיביאסי.

אך ההצלחה הכי גדולה שלו בארה"ב הגיעה בשנת 1995 כשהוא התמודד מול כוכב הפוטבול האמריקני, לורנס טיילור, ברסלמניה 11 בקרב המרכזי. ביגלו הרוויח חצי מיליון דולר בשנת 1995, הסכום הגדול ביותר האי-פעם ירוויח.

לאחר הפרסום שהוא זכה עקב הקרב עם טיילור הוחלט להעבירו ל"מחנה הטובים", אך בדיוק באותו הזמן גם שון מייקלס היה בדרכו להיות מועבר לאותו המחנה. באותו הזמן ה"קליק" התחיל להתבסס מאחורי הקלעים של ה-WWF ; דיזל, רייזור, קיד ושון גרמו להנהלת ה-WWF צרות צרורות בכל הקשור לווידוא התקדמותם בסולם הארגון. ביגלו תמיד האשים את ה"קליק" על כך שמנעו ממנו להתקדם ואף גרם להרחקתו של חבר קליק מסוים מאירוע של ECW בו השתתף כשנתיים לאחר המקרה.

ביגלו הופיע גם בארץ בסיבובי ההופעות שה-WWF ערכו ב-1994. ב-7 וב-8 לפברואר בירושלים ובתל-אביב הוא הפסיד לדוינק הליצן, ב-2 לאפריל בחיפה הוא ניצח את טאטאנקה, ב-10 לאפריל בחולון הוא הפסיד ל"רעידת אדמה", ובקרב האחרון שלו בארץ ב-11 באפריל, 1994 הוא ניצח את טאטאנקה (ראו תמונה הנ"ל).

כשחזר ליפן, ניו-ג'פן כבר לא היו מעוניינים בו והכסף שקיבל מארגונים קטנים יותר כמו WAR לא הספיקו לו בכדי להתפרנס בכבוד.

בארגוני ההיאבקות המקצועית ביפן היה פחד עצום מזירות "קרבות ללא חוקים" כמו RINGS ופנקרייס שהציגו קרבות אמיתיים וללא חוקים. היפניים פחדו שמתאבקים פופולריים שבנו את שמם במבוימים יהרסו את המוניטין שלהם בכך שיכסחו להם את הצורה באמיתיים.

בגיל 35 ופצוע מכף רגל עד ראש, ביגלו החליט על מהלך שיזעזע את עולם ההיאבקות המקצועית. בסוף 96 ביגלו הסכים לעלות לקרב מול קימו בתמורה ל-80 אלף דולר. הזירות האמיתיים היו מוכנות לשלם סכומים גדולים כדי שהלוחמים שלהם ישמידו מתאבקים מהמבוימים במטרה להתפאר על היותם נעלים מהמבוימים. קימו כמובן כיסח לביגלו את הצורה ועולם ההיאבקות המקצועית ביפן הטיל חרם על ביגלו בטענה שהם בנו אותו כמפלצת וכעת ההערך שלו שווה אפס בגלל שהסכים לקרב הנ"ל. תמונותיו של ביגלו מתנוסס בדמו נראו בכל עיתוני הספורט ברחבי העולם. זאת הייתה אחת נקודות השפל הגדולות שגרמו להיאבקות המקצועית לאבד מערכה ביפן ולאפשר לארגונים כמו פרייד (בסופו של דבר) לעלות לפסגה.

ביגלו ביקר את חברו פול היימן במופע של ECW בניו ג'רזי והיימן שכנע אותו להתעמת עם טאז בשביל תעלול פרסומי קצר. "באם באם" התרשם מ-ECW והסכים להישאר. הוא הכה גלים כשבמהלך קרב מול ספייק דאדלי הניף אותו מעל ראשו וזרק אותו לחיקו של הקהל ההמום.

ביגלו יצר את חבורת ה"טריפל ת'רט" (איום משולש בתרגום חופשי) עם חברו כריס קנדידו ושיין דאגלס ומאוחר יותר אפילו ניצח את דאגלס וזכה באליפות ECW.

בקרב מרגש שזכור לטובה לכל חובבי ECW, ביגלו הביס את טאז (אז בלתי מנוצח) וזכה באליפות הטלוויזיה של ECW. הסיום של הקרב מהווה אחד הסיומים הבלתי נשכחים בתולדות הענף – טאז על גבו של ביגלו, חונק אותו, ואז ביגלו נופל אחורנית יחד עם טאז, הזירה נשברת ונפער חור בזירה! הקהל המום.

חודש לאחר מכן ביגלו הפסיד לרוב ואן דאם, שיחזיק בתואר זה למעלה משנתיים. רבים טוענים שהקרב מול ביגלו היווה תפנית בקריירה של ואן דאם.

באותו הזמן ביגלו כבר היה מכור למשככי כאבים. כשעבר ל-WCW הוא קיווה שיעזרו לו להתנקות. אך עם כל הבלגן ב-WCW זה היה הדבר האחרון שעניין אותם.

ביגלו עבר ל-WCW ויצר עניין רב בסכסוך מול ביל גולדברג. לאחר מכן החזיק בתוארי הצמדים של WCW עם קניון ו-DDP ועבד בארגון עד שנרכש ע"י WWE. בזכות החוזה שהובטח לו, טיים וורנר נאלצו להמשיך לשלם לביגלו שנה אחרי ש-WCW פשטה רגל.

הוא פתח חנות סנוויצ'ים בפנסילבניה שבמהרה פשטה רגל. ארגונים רבים ניסו לשכנע אותו להתאבק עבורם, אבל הגב שלו היה במצב כה גרוע, שגם אם הוא רצה זה לא היה מתאפשר. הוא הודיע על פרישה כמה פעמים ואפילו התאשפז במוסד לגמילה ממשככי כאבים. הוא נעצר כמה פעמים ואף הורשע על החזקת סם המריחואנה ב-2004. הוא נזקק למריחואנה כדי להקל על הכאב בו היה שרוי. בגלל כאבי הגב הוא לא יכל להחזיק באף עבודה ובקושי הצליח להתפרנס.

"אני סובל מכאבים עזים", אמר בראיון ב-2005 אחרי שנעצר על נהיגה תחת השפעת אלכוהול שכמעט גרמה למותה של חברתו לחיים. "התאבקתי במחצית הראשונה של חיי וכעת אני בשלבי המחצית השנייה. עכשיו כולי פצוע וחבול. אז מה, לעזאזל, עליי לעשות?" בנוסף לכאבי גב וברכיים, ביגלו סבל ממחלת הסוכרת ונמק ברגל (מחיידק טורף הבשר סטפילוקוקוס).

שבוע לפני מותו, בשימוע שלפני המשפט, ביגלו הגיע לבית המשפט כשהוא לובש נעלי ספורט ישנים, מכנסי ספורט מלוכלכים וחולצה מקומטת. הוא השמין מאד והלך בצורה מאד איטית. חברתו נאלצה להחזיק את ידו ולעזור לו ללכת.

היסטוריית תארים:

*אליפות ECW במשקל כבד לאחר ניצחון על שיין דאגלס – 97.
*אליפות צמדי IWGP של ניו-ג'פן עם ביג ואן ויידר לאחר ניצחון על הירושי הסי וקייג'י מוטו – 92.
*אליפות הטלוויזיה של ECW לאחר ניצחון על טאז – 98.
*אליפות הצמדים של WCW עם דיימונד דאלאס פייג' – 99.
*אליפות "הארדקור" של WCW לאחר ניצחון על בראיין נובס – 2000.
*אליפות דרום של ממפיס לאחר זכייה ב"באטל רויאל" – 1986.
*אליפות טלוויזיה של WCCW של האחים ואן אריק לאחר ניצחון על סטיב סימפסון – 1986.
*אליפות שלשות של WAR עם יוג'י אנג'ו והירומיצ'י פויוקי לאחר ניצחון על נבוהיקו טקדה ונאוקי(יואי/טקומה) סאנו – 1996.
*טירון השנה לשנת 1986.

לסיכום: רבים יזכרו את ביגלו כמתאבק גדול הממדים שריחף באוויר כמו מתאבק במשקל קל, ביפן יזכרו אותו כמפלצת שהיוותה אתגר עצום לאנטוניו אינוקי וקוג'י קיטאו, חובבי ההיאבקות השרופים יזכרו אותו בזכות כך שנתן את כל כולו בזירה כדי לרגש ולהלהיב, אבל יותר מכל – עמיתיו, המתאבקים, יזכרו אותו בזכות נכונותו להפסיד כדי לבנות אותם ולהעלות את קרנם בעיני חובבי ההיאבקות.


באם באם ביגלו

באם באם ביגלו