חוג ובית ספר להיאבקות בסגנון WWE בהדרכת גרי רויף

טור אישי מאת גרי רויף באתר ערוץ הספורט 28.9.05


מבוא להיאבקות המקצועית: בשנות ה-80 משפחת ואן אריק: קווין, קרי, דיוויד, מייק וכריס ואבא פריץ הלהיבו את הישראלים. שיגעון ההיאבקות פרח עם שידורי המשפחה בערוץ מזרח התיכון, ובמקביל זכינו לראות את ה-WWF (כיום ה-WWE) בערוץ הירדני עם האלק הוגאן וחברים. משפחת ואן אריק אף הגיעו לארץ לסיבוב הופעות ענק בשנת 85, 86, והאחרון ופחות מצליח (בגלל שלא כלל את האחים) ב-87. כעבור עשור שיגעון ההיאבקות חזר עם ה-WWF בערוץ הספורט. ברט "היטמן" הארט, "שובר הלבבות" שון מייקלס, יוקוזונה, "הבחור הרע" רייזר ראמון, דיזל, טאטאנקה, לקס לוגר וגם האלק הוגאן ועוד רבים פיארו את מסכי הטלוויזיה שלנו. גם הם זכו להצלחה גדולה והגיעו לארץ לסיבוב הופעות ב-94 ו-95. הם לא הצליחו לשחזר את ההצלחה האדירה של משפחת ואן אריק, אבל הצליחו יפה בכל זאת. ההופעה האחרונה לא משכה קהל והם נאלצו להסתפק בכ-אלף צופים באולם אוסישקין. מאז, שידורי ה-WWE נדדו להם לערוצים שונים שלהם לא נחשפו מספיק בתי אב בישראל כדי לגרום ל-WWE להצליח. אולם לאחרונה לאחר חזרתן של התוכניות לערוץ ספורט 5+ (בזכות אוהדי ההיאבקות הנהדרים, אני חייב לציין), יש חשיפה מספקת לרוב בתי האב בישראל, מה שנותן את הכלים לענף ההיאבקות המקצועית לחזור לזרם המרכזי בישראל. לפי התגובות שיש בבתי הספר ברחבי הארץ, יש האומרים שהפעם ה-WWE ישחזרו את שיגעון ההיאבקות שהיה בימי הואן אריקים.

הקסם והייחודיות של ענף זה: הסטיגמה של רוב הישראלים בנוגע להיאבקות מקצועית הינה שלילית. אחרי שגילו שכביכול "עבדו עליהם" על כך שהקרבות של הואן אריקים, הבושידו וה-WWF היו מבוימים, הם החליטו שהעליבו את האינטליגנציה שלהם וכל תוכניות מסוג זה יעוררו מעתה והילך רק תגובות שליליות בשל כך. אני בא ואומר לכל אותם האנשים שגישה זו שגויה, שכן ניתן להנות מענף זה גם כשיודעים שמדובר בקרבות מבוימים. קהל הצופים מודעים שה- WWE (התאחדות ההיאבקות הבידורית) הינו ספורט בידורי ואינו תחרות ספורטיבית, למרות זאת באים לחוות את האירועים כאילו הדמויות מגלמות את המאבקים החברתיים והאישיים של כל אחד מהם. כוכבי ה- WWE לא עוסקים במאבקים הרואיים ונועזים נגד האלים או בחיפושים אפיים אחר האלמוות, הם(המתאבקים) עוסקים במאבקים נגד המעבידים הרודניים, מטיפי המוסר, מנהלים צבועים והמערכת שמאיימת על חירותם ומשאירה אותם מנוכרים מהשאר. עם כל הדרמה ומתח של אירוע ספורטיבי, סוגיות של דיון פוליטי ואפקטים מיוחדים של מופע רוק, ההאבקות המקצועית מאחדת את כל הגורמים הללו למחזה המפואר שידוע לנו כיום כ"ספורט בידורי". "סיינפלד", הסדרה הקומית הפופולרית של שנות ה- 90, לרוב מוזכרת כתוכנית על כלום. מאידך, הספורט הבידורי (WWE) מוזכר כסדרה על הכל. לאלו הרוצים פעולה - יש פעולה. לאלו הרוצים לראות גברים ונשים בלבוש מצומצם - יש להם גברים ונשים בלבוש מינימלי ביותר. לאלו הרוצים סאטירה פוליטית - יש להם סאטירה פוליטית. ולאלו שחולמים להכות את הבוס שלהם - יקבלו גם את זה מהספורט הבידורי. מתאבקים שנלחמים כדי לזכות באליפות, מסמלים קשרים חברתיים ומושגים מוסריים. להבדיל מספורט בו הפציעה מסיימת את התחרות, בהאבקות המקצועית חייבים להמשיך עד סוף הקרב גם אם פצועים קשה וכל זה בשידור ישיר ללא פעלולנים. רוב המכות, כולל הנפילות, כואבות באמת והמתאבקים לומדים שנים כדי ללמוד את "סוד המשחק". לכל תרגיל נדרש שיתוף פעולה מצד ה"יריב", ותזמון לא נכון יכול להסתיים בפציעה חמורה כמו שיתוק (דברים שכבר קרו בענף) – לכן אין לעשות את התרגילים האלה בבית. מתאבקים המשתפים את הקהל במאבקם נגד מבצעי האי-צדק הופכים לגיבורים. המאבקים שלהם הופכים למאבקם של הצופים וניצחונותיהם הופכים לניצחונותיהם של הצופים גם כן. הקשר בין המתאבקים למעריציהם מייחד את ההאבקות המקצועית משאר אירועי ספורט. זה נותן להם אפשרות לצחוק, לבכות, לחגוג, למרוד, להתכנס עם הרוב או לברוח אל המיעוט. זה מספק הכל לחברה שמצפה בדיוק לזה - להכל.

הסיפור החם ב-WWE של היום: ב-RAW של השבוע יתקיים קרב בין מאט הרדי וג'ין סניצקי ובמהלכו יגיעו לעמדת הפרשנים ליטה ואדג'. זהו סיפורם. הכל התחיל כשליטה הייתה "נשואה" (על המסך) למפלצת קיין, אבל יצאה עם מאט הרדי בחייה האישיים, מאחורי הקלעים. באותם הימים מאט הרדי גילה שליטה (איימי דומא) מנהלת רומן חשאי עם אדג' (אדם קופלנד). מאט פרסם על כך באינטרנט וזמן קצר אחרי זה הוא פוטר. כיוון שלאינטרנט יש השפעה גדולה על ה-WWE, הוחלט לשנות כיוון ובאחת התוכניות ליטה בגדה בקיין והרומן שלה עם אדג' עבר למסך הטלוויזיה. ליטה, שהייתה הבחורה הטובה שכולם העריצו הפכה לרשעית שכולם כעת שונאים. האוהדים לא שכחו את הרדי וקראו בשמו במהלך התוכניות. הבוס של ה-WWE, וינס מקמהן החליט להחזיר את הרדי והודיע על כך שיהיה להם קרב ב"סאמר סלאם". הסכסוך שלהם נמשך גם היום ויימשך עוד הרבה זמן. בסופו של דבר, מסתבר שמקמהן עבד על אוהדי ההיאבקות באמצאות האינטרנט ושליטה והרדי מעולם לא נפרדו. אבל אין מי שיאשר זאת ב-100%. אחדים יגידו שהם נפרדו ורק לאחרונה חזרו להיות ביחד. הגבול בין המציאות לדמיון עבר לממדים חדשים.